השבוע חשף באומץ רב בן אל תבורי את ההתמודדות שלו עם ההפרעה הנפשית מאניה דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית).
לאורך השנים חשפו מפורסמים רבים בארץ ובעולם את ההתמודדות שלהם עם ההפרעה הדו-קוטבית:
בריטני ספירס, קת'רין זיטה ג'ונס, וירג'יניה וולף ,שינייד אוקונור, קורט קוביין ועוד.
ההתמודדות עם הפרעה דו־קוטבית (מאניה דיפרסיה), מתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיה, כשהמעברים ביניהם קיצוניים, ולא תלויים בהכרח בגורמים חיצוניים/סביבתיים.
ישנם סוגים שונים של הפרעות דו קוטוביות אלה עשויים לכלול מאניה או היפומאניה ודיכאון.
המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית יכולים לנוע במהירות מתקופה ארוכה של דיכאון עמוק, היעדר מוטיבציה לביצוע פעולות בסיסיות, עצב, ייאוש, אבדן עניין בדברים שהסבו להם הנאה בעבר ואף להגיע עד מחשבות אובדניות, לתחושה מסחררת של אופוריה, פרצי אנרגיה גבוהה, תחושת כל-יכול, אימפולסיביות, תפקוד בווליום גבוה, ועם מיעוט שעות שינה.
במהלך ההתקף המאני, יש קושי לשפוט את המציאות בצורה שקולה, הדיבור יכול להיות מהיר, ההתנהגות המינית היא לעיתים מתירנית, ניתן לזהות חוסר סבלנות, עצבנות, המחשבות מהירות ורודפות אחת את השנייה, ההערכה העצמית מנופחת. ואז, בבת אחת, המתמודדים עם ההפרעה צוללים לתהום של דיכאון, לתחושות של חוסר מסוגלות, חוסר יכולת, עצב עמוק, חוסר תקווה וריקנות, אובדן תיאבון, אובדן חשק, אובדן אנרגיה ועייפות.
מעשייה מופרזת, לחוסר תפקוד. מתחושה בלתי מנוצחת לתחושת חוסר ערך. כשכל הרגשות והתחושות מועצמים לשיא.
מתמודדים רבים עם הפרעה דו קוטבית לא מטופלת, אינם יכולים לשמור על מקום תעסוקה, ולכן מצבם הכלכלי נפגע. קשה להם לשמור על מערכות יחסים, ומערכות התמיכה שלהם לא תמיד קיימות. הם מתקשים לייצר יציבות בחייהם וההפרעה גובה מהם מחיר יקר שמתבטא בכל תחומי החיים.
מאניה דיפרסיה במספרים
- בממוצע, ההפרעה פורצת בגיל 19
- שכיחות ההפרעה נעה בין 1% ל־3% מהאוכלוסייה
- גברים ונשים לוקים בה בצורה שווה, אך הנשים נוטות יותר לסבול יותר מאפיזודות של דיכאון ואילו הגברים-מאפיזודות של מאניה.
למה זה קורה?
הפרעה דו-קוטבית עשויה להיגרם מסיבות שונות:
- גנטיקה – יש סבירות תורשתית ללקות בהפרעה
- שינויים וחוסר איזון הורמונלי
- חוסר איזון כימי ושינויים במבנה ובתפקוד המוח
- גורמים פסיכולוגיים שונים, אירועים טראומטיים, התעללות וחשיפה למתח רב
- שימוש בחומרים משני תודעה כמו סמים, תרופות מסויימות או אלכוהול, עלולים להגדיל את הסיכון ללקות בהפרעה
איך מתמודדים?
לפני טיפול, יש לקבל אבחנה, הניתנת על ידי פסיכיאטר. לאחר האיבחון מותאם טיפול תרופתי יעיל הכולל שילוב של תרופות המסייעות לאיזון מצב הרוח, תרופות נוגדות פסיכוזה, תרופות הרגעה ותרופות נוגדות דיכאון, כל אדם בהתאם לצרכיו. את הטיפול יש לקחת גם בתקופות הסוערות של שיאי המאניה והדיכאון, וגם בתקופות השקטות בהן ההפרעה רדומה, על מנת לשמר את היציבות ולמזער ככל שניתן את התפרצויות הדיכאון והמאניה.
ניתן להסתייע גם בפסיכותרפיה ולייצר מסגרת תמיכה פרטנית, או להשתתף בקבוצות תמיכה, בהן ניתן לחלוק, לשתף וללמוד ממתמודדים אחרים.
חשוב לדעת כי מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית אשר מטופלים באופן סדיר, יכולים לנהל חיים רגילים לחלוטין, חיי זוגיות, משפחה וקריירה, חיים של סיפוק ושל הצלחה.
מה הזכויות של המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית?
מתמודדים מאובחנים עם הפרעה דו-קוטבית, יכולים להגיש בקשה להכרה בנכות נפשית בביטוח הלאומי. אם יוכרו כבעלי נכות נפשית בשיעור של 40% ומעלה, יהיו זכאים לקבל קצבת נכות כללית. אם יוכרו עם נכות נפשית של 90% ומעלה, יוכלו לקבל פטור מלא מתשלום מס הכנסה.
מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית בעלי נכות נפשית בשיעור של 40% ומעלה זכאים לשירותי סל השיקום של משרד הבריאות, הכוללים דיור מוגן, הוסטל, תעסוקה נתמכת, מענה חברה ופנאי ועוד.
עמותת אנוש מספקת שירותי שיקום וטיפול למתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית, ומעמידה את מגוון שירותיה לסיוע, לתמיכה ולליווי המתמודדים ובני משפחותיהם.
מידע נוסף באתר העמותה.
כדאי לזכור שהמתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית זקוקים, כמו כולנו, לסובלנות, להכלה ולקבלה. במיוחד כשהם מתמודדים עם התפרצות של התקף, בשיאה של רכבת ההרים עליה דוהרים חייהם.
