ראשי / מילון מונחים / דיכאון קליני

דיכאון קליני

דיכאון קליני הוא הפרעה נפשית המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך של מצב רוח ירוד, אליו מתלווים הערכה עצמית נמוכה ואובדן עניין והנאה מפעילויות הנחשבות בדרך כלל מהנות.

המונח “דיכאון” יכול להתייחס גם להפרעות מצב רוח אחרות שמעורבת בהם תחושת דכדוך, אפיזודות של מצב רוח ירוד שמופיעות כחלק מהפרעה אחרת (כמו בהפרעה דו-קוטבית), תקופת דכדוך שאינה נחשבת כקלינית, וירידה נורמלית במצב רוח.

דיכאון קליני הוא מצב משתק רגשית המשפיע לרעה על מגוון תחומים בחיי האדם כגון משפחה, עבודה ולימודים, הרגלי אכילה ושינה, ובריאות כללית.

אבחון דיכאון קליני מתבסס על חווית המטופל לפי דיווחו העצמי, התנהגותו לפי דיווח קרובי משפחה או חברים, ובדיקת פסיכיאטר. אין בדיקת מעבדה לדיכאון קליני, עם זאת רופאים נוהגים לערוך בדיקות כדי לשלול מצבים פיזיים שעלולים לגרום לתסמינים דומים.

שכיחות

הזמן השכיח ביותר להופעה ראשונית של תסמיני דיכאון קליני הוא בגיל 20-30, אך ברוב המקרים מופיעים תסמינים גם בגיל מאוחר יותר.‏

אופני טיפול

הטיפול הרגיל כולל טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון, ובמקרים רבים גם פסיכותרפיה. יעילות ההשפעה של טיפול תרופתי לבד נמצאה מובהקת רק במקרים של דיכאון חמור.‏ אשפוז עלול להיות נצרך כשמעורבת הזנחה עצמית או סיכון משמעותי לפגיעה עצמית או בזולת.

« Back to Glossary Index
תאריך: