ראשי / Rights / מימוש הזכאות לסל שיקום באנוש

מימוש הזכאות לסל שיקום באנוש

במאמר זה תוכלו למצוא תשובות לשאלות הנוגעות לקבלת הזכאות לסל שיקום, מהם השירותים הניתנים במסגרת סל שיקום באנוש, ואיך ניתן לממש את הזכאות

מי זכאי לקבלת שירותי שיקום?

החוק קובע כי תושב ישראל מעל גיל 18 שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות*, זכאי לתכנית שיקום אישית המתאימה לרצונותיו ולצרכיו ואשר נבנתה בעבורו ובשיתוף איתו בהתאם להיצע הקיים. *אחוזי נכות נקבעים בדרך כלל על-ידי המוסד לביטוח לאומי. גם פסיכיאטר שהוסמך לכך מטעם משרד הבריאות יכול לקבוע אחוזי נכות ואז ניתן לפנות לוועדת שיקום. את רשימת הפסיכיאטרים המוסמכים אפשר לקבל בלשכות הפסיכיאטרים המחוזיים. תכנית השיקום נקבעת על ידי ועדה הנקראת ‘ועדת שיקום אזורית’, הפועלת מטעם משרד הבריאות, והיא יכולה לכלול אחד או יותר מבין השירותים בסל שירותי השיקום. תכנית השיקום היא אישית.

 השירותים הניתנים במסגרת סל שיקום באנוש

 דיור באנוש

  1. הפניה לאחת ממסגרות המגורים המוגנות בקהילה, כמו הוסטל או דיור מוגן, והשתתפות במימון הפעילות השיקומית במסגרות אלו. המסגרות השונות נבדלות זו מזו בגודלן, במידת הליווי שהן מעניקות לדייריהן ובאוכלוסייה שלה הן מיועדות. 
  2. סיוע במימון שכר דירה: הסיוע ניתן על פי רוב באמצעות משרד השיכון. במקרים חריגים, שבהם אדם אינו זכאי לסיוע ממשרד השיכון, ניתן לקבל סיוע במימון שכר הדירה דרך משרד הבריאות באמצעות ועדת השיקום.
  3. סיוע ברכישת ציוד ראשוני לדירה כגון מכשירי חשמל ורהיטים ניתן באמצעות קרן שיקום.

תעסוקה באנוש

  1. הפניה לשירותי אבחון והכשרה תעסוקתיים והשתתפות במימונם. במסגרת זו אנשי מקצוע מסייעים בבחירת סוג העבודה המתאים ביותר ועוזרים ללמוד את התחום.
  2. עזרה בהשתלבות בשוק העבודה.
  3. הוצאות נסיעה: החזר הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית לאחת ממסגרות התעסוקה. ההחזר ניתן באמצעות המעסיק.

השלמת השכלה באנוש

פניה לשירותים הבאים והשתתפות במימונם: אולפן ללימוד עברית, השלמת השכלה יסודית או תיכונית, לימודי מחשב.

 פעילויות חברה ופנאי באנוש

הפניה למועדונים חברתיים במסגרות רגילות או מיוחדות.

סיוע למשפחות של מתמודדים עם מגבלה נפשית 

  1. ייעוץ, הנחיה והדרכה לבני המשפחה. הפניה לשהייה קצרה במסגרת מגורים מוגנת (כמו הוסטל) למשתקמים הגרים עם משפחותיהם ומימונה (‘נופשון’).
  2. טיפולי שיניים:
    • הפניה לטיפולי שיניים הכוללים הדרכה לטיפול מונע והיגיינת פה
    • טיפול משמר: סתימות, מבנים, טיפול שורש, עקירות וטיפול כירורגי
    • טיפול משקם: שיקום נייד באמצעות שיניים תותבות ושיקום קבוע באמצעות כתרים
    • טיפולי שיניים בהרדמה מלאה במקרים שבהם לא ניתן לבצע את הטיפול בהרדמה מקומית מסיבות רפואיות או נפשיות.
    • שימו לב, טיפולי שיניים ניתנים למי שמקבל שירותי שיקום נוספים. הזכאות לטיפולי שיניים נקבעת על ידי ועדת שיקום והיא ניתנת לכל היותר אחת לחמש שנים

תיאום תכנית שיקום (תיאום טיפול)

כחלק מתכנית השיקום ממנים במקרים מסוימים מתאם העוזר במימוש תכנית השיקום שקבעה הוועדה ומתאם בין גורמי הטיפול והשיקום השונים. מתאם תכנית השיקום עוזר למשל לבחור את המסגרות שבהן רוצים להשתלב.

מימוש הזכאות לשירותי שיקום באנוש

אדם המעוניין לקבל שירותי שיקום (או אדם אחר שיבחר כדי לייצג אותו, כמו בן משפחה) זכאי לפנות לוועדת שיקום אזורית בבקשה שתכיר בזכאותו לתכנית שיקום, ותקבע את תכנית השיקום המתאימה לו.

לשם כך יש לפעול בדרך הבאה:

  1. יש למלא את טופסי הפנייה לוועדת השיקום (בהמשך מפורט היכן ניתן למוצאם), עדיף עם איש מקצוע שמכיר היטב את הפונה (רופא, עובד סוציאלי, פסיכולוג, מרפא בעיסוק – גם מטפל פרטי). בטפסים אלו ניתן להציג את תכנית השיקום הרצויה לפונה ולבקש את שירותי השיקום המתאימים לו ביותר לדעתו ולדעת אנשי המקצוע.
  2. אם אין לפונה מטפל אישי או איש מקצוע המכיר אותו היטב, יש לפנות לוועדת השיקום האזורית כדי שזו תדריך אותו כיצד לנהוג.
  3. יש לשלוח את הטפסים לוועדת השיקום האזורית בצירוף כל המסמכים הדרושים, בהתאם להנחיות המופיעות בטפסים.

ועדת השיקום האזורית

בתוך זמן קצר תגיע הזמנה לפגישה עם חברי ועדת השיקום האזורית. אם ההזמנה לא מגיעה יש לפנות למטפל האישי. הפונה זכאי לבקש לצרף לפגישה בן משפחה או אדם קרוב אחר. ועדת השיקום האזורית מורכבת משלושה אנשי מקצוע (מבין הבאים: פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק או עובד סיעוד). הוועדה תדון בתכנית השיקום שאותה ביקש הפונה ותקבע את זכאותו לקבל שירותי שיקום. אם יימצא זכאי, היא תקבע אילו שירותים יקבל. ייתכן שהוועדה תבקש מהפונה מידע נוסף. את טופסי הפנייה לוועדת השיקום האזורית ניתן למצוא במקומות הבאים:

  • במרפאות לבריאות הנפש.
  • באתר האינטרנט של משרד הבריאות, בכתובת:  www.old.health.gov.il/mental. יש להיכנס ל’שיקום’.
  • בלשכת הפסיכיאטר המחוזי.
  • אנשים הנמצאים באשפוז פסיכיאטרי יכולים לבקש מצוות המחלקה שבה הם מאושפזים כי יפנה אותם לוועדת שיקום.

בלשכת הפסיכיאטר המחוזי ניתן לברר מהן דרכי הפנייה לוועדת השיקום האזורית באזור מגוריו של הפונה, ולקבל רשימה של פסיכיאטרים המוסמכים לתת חוות דעת לצורך פנייה לוועדת השיקום. הכתובות ומספרי הטלפון של לשכות הפסיכיאטרים המחוזיים ושל רכזי ועדות השיקום האזוריות מופיעים באתר האינטרנט של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות (צריך להיכנס ל’שירותי שיקום’ ואחר כך ל’למי לפנות’).

אם ועדת השיקום האזורית תקבע לפונה תכנית שיקום, הוא יקבל רשימה של כל המסגרות באזור מגוריו שבהן ניתנים שירותים מהסוג שאושר לו, ואת דרכי הפנייה אליהן. לדוגמה: אם יפנו אותו למסגרת של דיור מוגן, הוא יקבל רשימה של כל מסגרות הדיור המוגן באזור מגוריו, עם כתובות וטלפונים לפנייה. ניתן לבקר במסגרות השונות, להתרשם מהן ולבדוק עם אנשי הצוות איזו מסגרת מתאימה ביותר. ניתן לפנות בכל שלב לוועדת השיקום האזורית ולבקש שתשנה את תכנית השיקום שנקבעה לאדם. הוועדה יכולה לשנות את תכנית השיקום גם לפי בקשתו של גורם מקצועי כלשהו. תלונות על מסגרות השיקום ניתן להפנות לפסיכיאטר המחוזי באזור המגורים. במידת הצורך ניתן לפנות גם לרכזת השיקום האזורית ולאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

אם הפונה אינו מרוצה מהחלטת ועדת השיקום האזורית – בין אם משום שקבעה כי אינו זכאי לתכנית שיקום ובין אם משום שהתכנית שנקבעה לו אינה עונה על צרכיו – הוא יכול לפנות לוועדת ערר מחוזית לערער על החלטת ועדת השיקום האזורית. יש לפנות לוועדת הערר בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטת ועדת השיקום האזורית. את הפנייה לוועדת הערר יש לשלוח לממונה השיקום באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ת.ד. 1176,ירושלים 91010. ועדת הערר חייבת לדון בבקשה בתוך 60 ימים מיום הגשת הערר. ועדת הערר מורכבת מחמישה חברים: שלושה אנשי מקצוע ממקצועות טיפוליים (שאינם חברי ועדת השיקום האזורית), וכן משפטן ונציג ציבור.

תאריך: