ראשי / Rights / אשפוז ושירותים מרפאתיים

אשפוז ושירותים מרפאתיים

אשפוז ושירותים מרפאתיים

השירות המרפאתי הציבורי בבריאות הנפש ניתן כיום בחלקו בתחנות המופעלות על ידי משרד הבריאות ובחלקו על ידי קופות החולים.

השירותים שנמצאים באחריות משרד הבריאות

מרפאות לבריאות הנפש

משרד הבריאות מפעיל מרפאות לבריאות הנפש (הנקראות גם ‘תחנות לבריאות הנפש’) ברחבי הארץ, בחלקן מרפאות למבוגרים ובחלקן לילדים ולנוער. המרפאות פועלות 6-5 ימים בשבוע והשירות בהן ניתן על ידי צוותים רב-מקצועיים הכוללים רופאים פסיכיאטריים, פסיכולוגים קליניים, עובדי סיעוד (אחים/אחיות), עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק. בנוסף, מפעיל משרד הבריאות שלוחות של מרפאות ביישובים קטנים, שחלקן פועלות במשך מספר ימים בשבוע וחלקן פועלות פעם בחודש. הצוות המקצועי בשלוחות מצומצם יותר מזה הקיים במרפאות.

רוב המרפאות מופעלות ישירות על ידי משרד הבריאות ובודדות על ידי גופים שזכו במכרזי משרד הבריאות ואשר נמצאים בפיקוחו. השירות הניתן במרפאות כולל בדיקות מיון ואבחון, ייעוץ פסיכולוגי, טיפול פסיכולוגי פרטני או קבוצתי, טיפול זוגי או משפחתי, טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי, מעקב פסיכו-סוציאלי, הכנה לשיקום והפניה לוועדות שיקום. השירותים ניתנים בהתאם לצרכי הפונה. שירותים אלו ניתנים ללא תשלום, למעט אגרה תקופתית.

אופן הפנייה למרפאה לבריאות הנפשניתן לפנות למרפאות באופן עצמאי או באמצעות הפניה מגורם מקצועי, כגון רופא משפחה, עובד סוציאלי משירותי הרווחה או גורם חינוכי. בפנייה ראשונה למרפאה מומלץ להתקשר טלפונית ולקבוע מועד לפגישה. במקרי חירום ניתן לפנות ישירות ללא קביעת תור. תהליך הקבלה: תהליך הקבלה למרפאה כולל פגישת הערכה ראשונית עם אחד מאנשי הצוות במרפאה. לאחר מכן נקבעת תכנית טיפול אישית, בהתאם לצרכי הפונה.

סודיות רפואיתסודיות רפואית: כל המידע המתקבל במרפאה על אודות מטופל, נשאר חסוי וחלים עליו כללי הסודיות הרפואית הקבועים בחוק. המידע הפרטני אינו מועבר לכל גורם אחר, אלא אם כן ביקש זאת המטופל ונתן לכך את הסכמתו בכתב. לבירור לגבי המרפאה הציבורית הקרובה למקום מגוריך, ניתן לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי באזור המגורים. לרשימת מרפאות בריאות הנפש בארץ.

שירותים הניתנים על ידי קופות החולים

קופות החולים נותנות שירותים מרפאתיים בבריאות הנפש בהיקף ובהסדרים המשתנים מקופה לקופה. בחלק מהקופות ניתן מגוון שירותים (כולל טיפול ומעקב פסיכיאטרי, טיפולים פסיכולוגיים ועוד), כחלק מהשירות הניתן לכלל מבוטחי הקופה. במקביל מציעות הקופות למבוטחיהן טיפולים בתשלום
עצמי גבוה יחסית, וזאת גם במסגרת הביטוחים המשלימים. על מנת לברר אלו שירותים ניתנים בקופת החולים שהינך חבר בה ובאלו תנאים, יש לפנות ישירות לקופה.

הרפורמה בבריאות הנפש

בשנים הקרובות צפויות קופות החולים לפתח מערך של שירותים בבריאות הנפש ובהמשך צפויה לעבור אליהם האחריות המלאה למתן השירותים,
כולל האחריות למימון אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. אנו מקווים כי הכללת שירותי בריאות הנפש בסל שירותי הבריאות לו זכאי כל תושב במדינת
ישראל תביא לשיפור בנגישות ובזמינות שירותים אלו וכי בכך יבוא הקץ להדרה ולהזנחה ארוכות השנים מהן סבלו שירותי בריאות הנפש ומי שנזקק לטיפול נפשי יוכל לקבלו באופן שוויוני.

אשפוז ושירותים

אדם עם מוגבלות נפשית הזקוק לאשפוז יכול להתאשפז מרצונו ובהסכמה. במקרים מסוימים, שבהם מתקיימות סיבות חריגות, יכול להיות שהוא יאושפז בכפייה, כנגד רצונו. החוק קובע כללים ברורים לגבי כל אחד מהמצבים.

אשפוז בהסכמת המטופל

מטופל יאושפז בהסכמתו, אם פסיכיאטר בבית החולים בודק אותו וחושב שאכן קיים בכך צורך רפואי. במקרה זה על המטופל לחתום על טופס הסכמה להתאשפז, מי שמלווה אותו, חבר או בן משפחה, יתבקש לחתום גם. אם חולה רוצה להתאשפז אך מסרב לחתום, אפשר לקבל הסכמתו בעל פה והיא תירשם על ידי שני רופאים. תוך שבוע לכל היותר, יוזמן קרוב משפחה לבית החולים כדי לתת לצוות מידע על המצב המשפחתי
והסוציאלי של המטופל. לפני כן יש ליידע את המטופל.

מה קורה כאשר המטופל אינו מסכים לאשפוז אך האפוטרופוס שלו מסכים?

אם האדם לא הוכרז כפסול דין (אך יש לו אפוטרופוס) והוא לא מסכים להתאשפז, ההסכמה של האפוטרופוס אינה מספיקה. במקרה זה, ייתכן שייבדק הליך של אשפוז כפוי (במידה שמתקיימות עילות האשפוז הכפוי, בהמשך), או שהאפוטרופוס יפנה לבית המשפט לענייני משפחה ויבקש החלטה. אם מדובר במטופל שהוכרז פסול דין – ניתן לאשפזו על בסיס הסכמת האפוטרופוס בלבד. מרבית האנשים שמונה להם אפוטרופוס, אינם פסולי דין ולפיכך נדרשת הסכמתם לאשפוז.

טיפולים וכללים במהלך האשפוז

אדם המאושפז מרצונו חייב להסכים לכל טיפול רפואי הנעשה בו, למעט טיפול חירום. טיפולים מיוחדים, הכוללים טיפול בנזעי חשמל, בידוד והסתכלות מיוחדת, מחייבים הסכמה מיוחדת ומפורשת בכתב של המטופל ולא מספיקה הסכמתו הכללית בטופס הסכמה לאשפוז. אם המטופל אינו מסכים לתכנית הטיפול שנקבעה בעבורו, רשאי מנהל בית החולים להחליט שאין הוא יכול לטפל בו, וכתוצאה מכך לשחרר אותו. גם מטופל המאושפז מרצון צריך להצטייד באישור מנהל בית החולים כדי לצאת מבית החולים לחופשה או ליציאה אחרת. האישור יינתן בהתאם למצב המטופל.

שחרור של חולה שאושפז מרצון:
מטופל יכול להשתחרר מבית החולים לפי רצונו. עליו לחתום על טופס בקשה לשחרור. אם אין טופס מתאים, ניתן לכתוב בקשה שבה שמו המלא, תעודת זהות, שם האב, תקופת האשפוז, כתובת וחתימה. אם המטופל רוצה להשתחרר אך מסרב לחתום על מסמך, שני רופאים או רופא ואחות יכולים במקום
זאת לרשום את בקשתו בעל-פה.

על בית החולים לסיים את כל התהליכים הנדרשים ולשחררו תוך 48 שעות. אם לדעת הרופא אין המצב מצדיק שחרור, הוא יכול לשכנע את המטופל להישאר בבית החולים. במקרה שעל דעת הצוות מתקיימות עילות אשפוז כפוי ולא נכון לשחרר את המטופל, יכול מנהל בית החולים לבקש הוראת אשפוז כפוי מהפסיכיאטר המחוזי. במקרה זה יכול הפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז תוך 48 שעות. אם לא – ישוחרר האדם.

אם ישוחרר, יכול הפסיכיאטר המחוזי להוציא הוראת אשפוז שתחול על המטופל כשהוא מחוץ לבית החולים. כאשר אדם מאושפז מרצון והוצאה נגדו הוראת אשפוז בכפייה, והוא מגיש ערר על ההחלטה, אין הוא יכול לבקש דחייה, כי הוא נמצא ממילא בבית החולים. שחרור ביוזמת צוות בית החולים – אם הרופא המטפל סבור שהגיע הזמן לשחרר מטופל, מנהל בית החולים יכול להחליט לפי שיקול דעתו לשחררו.

אם חולה מאושפז למעלה מחודש ימים, הוא זכאי לקבל הודעה של 24 שעות לפני השחרור. חולה או קרוב של מטופל המתנגדים לשחרור רשאים להביע התנגדותם לשחרור הצפוי. זכותם לפנות לפסיכיאטר המחוזי ואם אינו מקבל את התנגדותם, נתונה להם הזכות לערער בפני ועדה פסיכיאטרית. על החלטה זו נתונה זכות ערר תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

תהליך השחרור כולל:
• הכנה נפשית של המטופל, 24 שעות לפני
• הדרכת קרובים
• תיאום העיסוק והטיפול שיינתן למטופל על ידי מוסדות הטיפול והשיקום בקהילה
• מכתב סיכום לרופא המטפל לגבי תכנית טיפול בהמשך
• המלצה על תכנית מעקב בקהילה

בדיקה פסיכיאטרית כפויה

ניתן לכפות על אדם עם מוגבלות נפשית בדיקה פסיכיאטרית, טיפול מרפאתי ואשפוז. ניתן לכפות צעדים אלו על כל אדם עם מוגבלות נפשית, אם מתקיימים תנאים מסוימים שקבועים בחוק (הוראות בדיקה, טיפול או אשפוז במסלול אזרחי). בנוסף, ובמקרה שבו האדם חשוד או נאשם בהליך פלילי, קיים מסלול כפייה פלילי, שמצריך צו של בית המשפט (מסלול פלילי). נתמקד במסלול האזרחי. כפיית טיפול הכלל הוא, כי כל טיפול רפואי מותנה בהסכמת המטופל. החריג לכך הוא אם מתקיימים תנאים מסוימים המאפשרים כפיית בדיקה, טיפול או אשפוז.

הצעד הראשון בהחלטה אם יש מקום לכפות על אדם טיפול, הוא קיום בדיקה גופנית ופסיכיאטרית. לכן, אם אדם עם מוגבלות נפשית מתנגד לביצוע הבדיקה, ניתן במקרים מסוימים לכפות עליו את הבדיקה. רק הפסיכיאטר המחוזי יכול להורות על ביצוע בדיקה כפויה. אם אדם מסרב להיבדק בידי פסיכיאטר, יכול הפסיכיאטר המחוזי לכפות על אדם בדיקה פסיכיאטרית וגופנית, שמטרתה לברר אם מתקיימות העילות לאשפוז או לטיפול כפוי. ניתן לכפות על אדם בדיקה במצבים הבאים:

  1. האדם חולה
  2. כתוצאה מהמחלה נפגמים בפועל ובהווה כושר השיפוט וביקורת המציאות במידה ניכרת (נמצא במצב פסיכוטי פעיל – קיימת פגיעה חמורה בתפיסת המציאות ובכושר השיפוט)
  3. כתוצאה ממצבו הנפשי מתקיים אחד מן המצבים הבאים:
  • הוא עלול לסכן את עצמו או אחר, סיכון פיזי לא מידי.
    • יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה באופן משמעותי.
    • הוא גורם סבל נפשי חמור, באופן שפוגע באורח חייו התקין.
    • הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש, או שכתוצאה ממצבו הנפשי הוא עלול לסכן את עצמו או אחר, סיכון פיזי מידי. במקרה זה ניתן לכפות
    עליו בדיקה דחופה.

הוראת האשפוז של פסיכיאטר מחוזי תהיה בתוקף למשך 10 ימים.

מי מבצע את הבדיקה הכפויה

רק פסיכיאטר מחוזי רשאי ליזום ביצוע בדיקה: לא המשטרה, לא גורמים רפואיים אחרים, כגון צוות מרפאת יום, מחלקת טיפול יום בקהילה, רופא משפחה או עובד רווחה ולא בני משפחה. כדי לכפות על אדם בדיקה, יש להוכיח שהוא מסרב לבדיקה לא כפויה. על הפסיכיאטר המחוזי תחילה להזמין את האדם לבדיקה או להפנותו לבדיקה, ורק אם הוא מסרב ניתן לשקול כפיית בדיקה. אם המטופל סירב להזמנת פסיכיאטר בקהילה או פסיכיאטר שהוזמן על ידי בני משפחה לבית המטופל – הסירוב לא נחשב לסירוב שמצדיק כפיית בדיקה.

הפסיכיאטר המחוזי קובע מי יבצע את הבדיקה הכפויה וממנה אותו. כמו כן ממנה הפסיכיאטר המחוזי את מי שילווה את האדם לבדיקה (שאמור גם להחזיר אותו), ואם מדובר בבדיקה בתנאי אשפוז – באיזה בית חולים תבוצע. בהוראת הפסיכיאטר המחוזי, יכול מי שמבצע את ההוראה (הבודק או המסיע את האדם לבדיקה) להשתמש בכוח סביר, לאחר שהזדהה וביקש את שיתוף הפעולה של הנבדק וסורב. בתוך כך הוא רשאי לפרוץ לבית המטופל, לקחת אותו בכוח וכן להסתייע בכוחות נוספים: משטרה, מכבי אש וכדומה.

אשפוז פסיכיאטרי כפוי

אשפוז בכפייה של אדם המסרב לקבל טיפול נתון לסמכות הפסיכיאטר המחוזי, וזאת אם הוא משוכנע על בסיס בדיקה פסיכיאטרית שנערכה באדם (בין בכפייה ובין מרצון) בשלושה תנאים:
• לאדם יש מחלת נפש.
• (המחלה פוגמת במידה ניכרת ביכולתו לשפוט ולהבין את המציאות (אדם שנמצא במצב פסיכוטי פעיל.
• קיימת מסוכנות: יש להוכיח מסוכנות על בסיס עובדות ולא על בסיס השערות בלבד. לדוגמה, מקרים שאירעו בהווה ובעבר הקרוב, הנסיבות האישיות, דברים שנאמרו על ידו וכדומה, אשר מעלים חשש רציני לאחד מאלו: סיכון פיזי – קיים חשש לסיכון פיזי לאדם עצמו או לאדם אחר; סיכון חמור בפועל לרכוש או למצבו הנפשי של האחר; סכנה לכך שהאדם לא יוכל לנהל את חייו ולדאוג לצרכיו.

לפני אשפוז כפוי על נותן ההוראה לשקול חלופות פוגעניות פחות, כמו טיפול כפוי בקהילה. בהוראת הפסיכיאטר המחוזי, יכול מי שמבצע את ההוראה (הבודק או המסיע את האדם לבדיקה) להשתמש בכוח סביר – לפרוץ לבית המטופל, להסתייע במשטרה ובמכבי אש וכדומה. זאת לאחר שהזדהה וביקש את שיתוף הפעולה של הנבדק וסורב.

שחרור מאשפוז כפוי – כאשר לא מוארך האשפוז באחת מן הדרכים המנויות בהמשך, ישוחרר אדם. הפסיכיאטר המחוזי יכול להורות, על פי בקשת מנהל בית החולים, כי עם השחרור יחויב האדם בטיפול מרפאתי. אם האדם אינו ממלא אחר הוראה זו, רשאי הפסיכיאטר המחוזי להורות שוב על אשפוזו בכפייה.

ערעור ובחינה מחודשת

ערר – כל אדם: המטופל, בן משפחה ואחר, יכול להגיש ערר לוועדה פסיכיאטרית על החלטת פסיכיאטר מחוזי לתת הוראת אשפוז. אין מגבלת זמן להגשת הערר, וניתן להגישו גם במהלך האשפוז. אם מדובר באשפוז על רקע חשש לסכנה מידית, ניתן למטופל זמן של 24 שעות להגיש ערר, ורק אז ניתן
יהיה לאשפוז אותו. על הערר להיות מוגש בכתב. יש לציין את פרטי החולה והיכן הוא מאושפז.

אם מדובר באדם שאינו המטופל עצמו – יש לציין את קרבתו לחולה. את הערר יש להגיש למזכירות הוועדה הפסיכיאטרית. הפסיכיאטר המחוזי רשאי להגיש תגובה לערר תוך יומיים מהיום שבו נמסר לו הערר. העורר יקבל עותק מהתשובה, אלא במקרים מיוחדים שבהם ראש הוועדה סבור, על יסוד בקשה מפורשת של הפסיכיאטר המחוזי בתשובתו, שהתשובה עלולה לפגוע בבריאות המטופל. הוועדה תקיים דיון בערר תוך חמישה ימים לכל היותר.

מועד ומקום שמיעת הערר יימסרו לעורר. העורר יכול לטעון נימוקים נוספים על אלו שנכתבו בכתב הערר. כל צד רשאי להזמין לוועדה עדים, כולל רופאים ועדים מומחים אחרים – באישור הוועדה. הוועדה רשאית גם להורות, כי רופא מטעם העורר יבדוק את המטופל. החלטת הוועדה תינתן בכתב. את ההחלטה תודיע הוועדה לצדדים מיד עם תום הדיון, ונימוקים כתובים יימסרו תוך חמישה ימים.

על החלטת הוועדה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית משפט המחוזי תוך 45 יום. כאשר מדובר על הארכת האשפוז בשלושה חודשים, יכול המטופל, קרובו או האפוטרופוס בתום שלושה חודשים מיום ההחלטה, לפנות לוועדה בבקשה לדיון נוסף.

תאריך: