ראשי / Blog / תחלואה כפולה: סיפורה של אם

תחלואה כפולה: סיפורה של אם

תחלואה כפולה: סיפורה של אם

לפני כ-10 שנים, כשגיליתי שהבן שלי משתמש בסמים, הרגשתי שחרב עלי עולמי. הדבר היה קשה מנשוא, לראות את בני משתמש יומיום במריחואנה ובחשיש.

הבן, שתמיד היה מאוד פעיל, היה ספורטאי מצטיין בבית ספר, בחור מאוד חברותי, שהקים להקת מוסיקה וניגן עם חבריו בתופים ובגיטרה, כמעט יומיום בחדר אקוסטי שאביו אירגן לו, ילד עם הרבה חוש הומור, פשוט ילד מבריק, בן זקונים שכולם מאוד אהבו אותו והעריכו אותו, פתאום הפך להיות שקט, כעוס ועצבני. אי אפשר היה לדבר איתו, הוא רוב שעות היום היה במצב של סגירות ומה שעניין אותו, זה איך להשיג את הסם, ומאיפה לקחת אותו. רוב הזמן ישב מול הטלוויזיה ולא עשה כלום.

לאחר מספר חודשים פתאום הוא התחיל לדבר לא לעניין ואז הסתבר, שהוא במצב נפשי לא מאוזן. טיפלנו בו ע”י פנייה לפסיכיאטרים ולאנשי מקצוע כדי שיסייעו לו. הוא ישב מספר חודשים מול הטלוויזיה כמו זומבי, לא תיקשר כמעט בכלל. היה לי כל כך קשה לראות אותו בחוסר מעש ובחוסר אונים, שהחלטתי להביא לו גורת כלבת זאב ננסית (למרות שאני עצמי אף פעם לא התקרבתי לכלבים, ואפילו פחדתי מכלבים)  בני מאוד נקשר אליה והיא ממש עזרה לו לעבור את הימים הקשים.

הייתי צריכה סבלנות של ברזל ולא ממש הייתה לי סבלנות, כל הזמן חיפשתי עזרה ממקורות חיצוניים. אני מאמינה שהדבר הגרוע ביותר זה השימוש בסמים, גם מחלת נפש זה עניין לא פשוט, אבל ניתן לטיפול במידה מסוימת, לעומת זאת קשה מאוד להיגמל מסמים ואחוזים בודדים מצליחים להיות נקיים מסמים. מאוד חששתי שהוא לא יצליח להיגמל מהסם הנוראי.

אחרי בערך שנתיים קרה לנו נס והבן השתנה מקצה לקצה, הלך לקבוצות NA  (מכורים אנונימיים) נגמל מהסמים התחיל ללמוד ולאט לאט השתקם. כמובן שהוא חייב את הטיפול התרופתי ואת המעקב הפסיכיאטרי, יחד עם זאת חשוב לסמוך עליו ולהבין שהוא יכול לדאוג לעצמו. באותה תקופה הגענו בעלי ואני ל”מילם חיפה”, שם קיבלנו עזרה רבה, ולמדנו איך לדאוג גם לעצמנו ולא רק למכור המתמודד בתחלואה הכפולה.

 

תאריך: | מאת: valigar