ראשי / Blog / “רצו אותי. ואני אחרת.”

“רצו אותי. ואני אחרת.”

“אני מתעוררת כל בוקר והולכת לעבודה. עבודה שאני אוהבת. סביבה בה אני מרגישה שווה בין שווים, במקום שבו – ממנכ”ל עד אחרון העובדים – מסתכלים עלי בעיניים, רואים אותי ומכירים אותי בשמי” – כך מתארת נלי(שם בדוי), מתמודדת באנוש,  את התהליך שעברה בליווי עמותת אנוש, כחלק מהשתלבותה כמתמודדת בשוק החופשי
נלי, מתמודדת באנוש, חוגגת בימים אלו, שנה של השתלבות מלאה בעבודה בשוק החופשי. את המכתב המצורף כתבה נלי לפני כשנה לכבוד ערב מעסיקים של העמותה, בסיומו של קורס הדרכה במקצועות הבישול –  והצליחה, לרגש את כל יושבי החדר.  שנה אחרי, היא מבקשת לפרסם את הסיפור שלה ולחשוף למתמודדים עם מחלת הנפש את האפשרות לחיות חיים רגילים. כך היא כותבת:

“ערב טוב אורחים יקרים,
שמי נלי ואני בת 49, נשואה ואם לילד. לפני שנה הייתי נלי.

ולא היה לי גיל, כי כשאת במיטה כל היום – לימים שחולפים אין חשיבות ואין זמן. 
במאי לפני שנה, הצטרפתי לקורס הכשרה במקצועות המטבח.

ארבעה חודשים ארך הקורס – וכמה קשה ולא פשוטה הייתה היציאה מהבית.

כשאמרו לי שבסוף הקורס אצא לעבוד ודיברו איתי על זכויות, משכורת – חשבתי לעצמי שאין סיכוי שאצליח לסיים את הקורס ואצא לעבוד, כשהפחד מאנשים מלווה אותי כל חיי.

לא הגיוני שמישהו יראה אותי ואת יכולותיי.

בנובמבר התחלתי לעבוד ב”ביסקוטי”, מפעל קונדיטוריה.

על בגדי העבודה ישנו הלוגו שלהם: “בית שיוצר טעמים”.

עבורי זהו אכן בית.
עשיתי שם את ה”סטאג'” אחרי הקורס, שנמשך כ-5 שבועות. בסופם רצו שאמשיך.

רצו אותי.
יד ביד עם רכזת התעסוקה שלי, הלכנו לחתום על חוזה – הראשון בחיי.
קיבלתי את בגדי העבודה הראשונים בחיי.
את תלוש השכר הראשון בחיי.
ותחושת השייכות הזו – לראשונה בחיי.

ואני אחרת. 
עומדת מולכם אישה המביאה פרנסה הביתה.
כשהבת שלי יכולה להגיד לחבריה “אימא שלי בעבודה” – עבורי זה לא מובן מאליו.
אני מתעוררת כל בוקר והולכת לעבודה. 
עבודה שאני אוהבת, סביבה בה אני מרגישה שווה בין שווים, במקום בו – ממנכ”ל עד אחרון העובדים- מסתכלים עלי בעיניים, רואים אותי ומכירים אותי בשמי.
 
יש ימים ויש ימים.
ולא הכול קצפת ומרנגים. אבל אני מוקפת באנשים שלא מוותרים עלי ולא מוותרים לי,  
שמוודאים, שלא אוותר לעצמי. שמזכירים לי כוחות – שהיום אני יודעת שקיימים בי.
והיום אני גאה לומר, אני עייפה פיזית ולא נפשית.
תודה!”
המכתב של נלי בכתב ידה 14570247_10154753964529074_7167030156728955142_n

תאריך: | מאת: valigar