ראשי / Blog / התמודדות ונראות

התמודדות ונראות

מאת: רט רוני, עו”ס, מנהלת הוסטל נרקיס

הוא: יש לי שאלה.

אני: כן, בבקשה.

הוא: אתם פעם ראשונה יוצאים למקום כזה?

אני: מה פתאום. שנים שזה ככה. רגיל.

הוא: רגיל? לי זה לא רגיל בכלל. את מבינה, יש לי בן. הוא לומד במסגרת בירושלים. והוא והחברים שלו לא ממש יוצאים. בדרך כלל משתדלים לצאת לא בעונה לטבריה לחוף הכנרת ולחזור באותו היום. את יודעת, שלא יתחילו בעיות.

אני: בעיות?

הוא: כן. שמישהו יעשה קצת רעש ואז אנשים ייבהלו. בקיצור, בושות. ככה אנחנו חושבים. ההורים, המורים. אבל אני יומיים פה ורואה משהו אחר. האמת שבהתחלה לא שמתי לב שהם כמו הבן שלי פשוט שמעתי אותך במקרה מדברת בקבלה עם האחראי וכועסת ומסבירה שהם כמו כולם ( כן כן…יש עוד סיפור…)  ואז הבנתי…..

אני: מה הבנת?

הוא: שמיד שאני חוזר מהנופש אני הולך לארגן עם מנהל בית הספר אחלה נסיעה לבית מלון. שלושה ימים! לא פחות!

אני: ובלי לפחד ובלי להתבייש! בהצלחה.

שאלת הנראות כחלק מההתמודדות עולה לאורך כל ההיסטוריה האנושית בניסיון לטפל בהפרעות הנפשיות והיא מקבלת הגדרות וגוונים שונים לאורך התקופות. זה התחיל בבניית בתי החולים המרוחקים ממקומות מיושבים “על מנת שלא יראו ולא ישמעו אותם” ועד השיח שמתקיים היום סביב סטיגמה, סטיגמה עצמית והשתלבות בקהילה.

במהלך ספטמבר האחרון יצאתי לנופש בקיבוץ גונן יחד עם 98 מתמודדים ואנשי צוות. כל מי שמנהל הוסטל מדקלם בלילה את הסטנדרטים של משרד הבריאות ויודע שאחת לשנה מנהל המסגרת ידאג לכך שהדיירים יצאו לטיול בין 3 ימים לפחות וכולי וכולי. זהו דבר טריוויאלי לחלוטין והדילמה בעיקר היא סביב כמה כסף לקחת לבזבוזים.

אלא ש.. שאלת הנראות מתעוררת בנקודת המפגש עם “החוץ”, עם אותה “הקהילה” שכולנו שואפים להיות חלק ממנה ושותפים מלאים בה. לצאת לנופש זאת לא רק משימה שיש לבצע על פי הסטנדרטים, זוהי אינה רק חווית פנאי חביבה כדי לשנות אוירה. זוהי למעשה התמודדות עם הנראות ללא חומות הגנה וללא הסתתרות. נראות שהיא איננה שקופה ( “שקופים” היא מילה שנהייתה מאוד פופולארית, רק שהיא בכלל תכונה אופטית ולא אנושית ) נראות שקוראת תיגר לקהילה ומאתגרת אותה כל יום מחדש.

הנראות בהכרח מהווה גם מודל לאותם אלה שעדיין מסתתרים, מתביישים ומפחדים. אנחנו ראינו אותם והם ראו אותנו. כבר אי אפשר לחזור אחורנית…

תאריך: | מאת: valigar