ראשי / Blog / התיקון לחוק הכשרות המשפטית

התיקון לחוק הכשרות המשפטית

התיקון לחוק הכשרות המשפטית

 

ברצוני לסקור בקצרה בפניכם/ן את התיקון החדש של חוק הכשרות המשפטית שמשפיע על חיי מתמודדים ומשפחות רבים העוסקים בנושא אפוטרופסות ביום יום.

בסוף חודש מרץ, לקראת התפזרות הכנסת לפגרת הקיץ,  עבר בקריאה שלישית התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. התיקון מאוד משמעותי לאנשים עם מוגבלויות ואנשים זקנים שכן הוא שם את המוקד ברצונו של האדם לאור האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. אנוש פעלה לקידום התיקון כחלק מקואליצייה של ארגונים של ולמען אנשים עם מוגבלויות בהובלת ארגון “בזכות” והכניסה חלק מהדרישה לחלופות לאפוטרופסות כגון תמיכה בקבלת החלטות לחקיקה. (מצרפת מודעה שפורסמה במסגרת הקמפיין שהובילה בזכות לתמיכה בכנסת ישראל על המהלך החשוב). העבודה בשותפות עם ארגונים רבים ונוספים סייעה בהבנת הנושא מזוויות מורכבות ושונות וקידמה את ההכרה כי לאנשים עם מוגבלות בישראל יש גם כוח לשינוי חברתי!

התיקון מהווה רפורמה של ממש לחוק הכשרות המשפטית וכולל כמה שינויים דרמטיים:

  • הכרה בתמיכה בקבלת החלטות
  • הכרה בייפוי כוח מתמשך
  • ביטול המונח חסוי
  • צמצום המקרים בהם ימונה אפוטרופוס למקרים בהם הדבר הכרחי כדי למנוע פגיעה באדם וכאשר אין אמצעי מגביל פחות
  • ביטול האפשרות למנות אפוטרופוס כללי ללא פירוט העניינים שתחת סמכותו
  • הגדרת הרצון של האדם כעקרון מנחה בשיקול הדעת של האפוטרופוס
  • הגדרת זכויות לאנשים תחת אפוטרופסות כגון הזכות לקבלת מידע מהאפוטרופוס, הזכות לעצמאות והזכות לפרטיות
  • הגדרת הזכות לייצוג על ידי הסיוע המשפטי במקרים של החלטות רפואיות
  • הגבלת היכולת של האפוטרופוס לכפות החלטה בנושאים מהותיים.

לצד זאת החוק עדיין לא עשה את כברת הדרך המלאה בתחום של קידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, (שיוצגו בתהליך ע”י הקואליציה לקידום הכשרות המשפטית) כך בין היתר:

  • החוק אינו כולל חובה חד משמעית לשמוע את האדם בבית המשפט בכל הליך הנוגע אליו
  • החוק אינו מבטל את מוסד פסול הדין
  • החוק אינו מבטל את עקרון ‘טובתו’ שכן הוא עדיין מכפיף את הרצון של האדם לטובתו
  • החוק אינו מגדיר זכות רחבה לייצוג משפטי
  • החוק אינו מגדיר משך מקסימלי למינוי
  • החוק לא נותן מענה למצבים בהם צדדים שלישיים (בנקאים, רופאים) מטילים ספק בכשרות המשפטית של האדם ומחייבים מינוי אפוטרופוס בכדי לבצע פעולה משפטית מולם.
  • החוק עדיין מושתת על תפיסת ‘כשירות’ אשר מחלקת אנשים לבעלי כשירות ולנעדרי כשירות משפטית.

מצורף בזאת החוק בנוסחו העדכני וכן  תקציר של השינויים בו שהפיץ ארגון “בזכות”.

ספר החוקים תיקון מספר 18

הסבר על חוק האפטרופסות החדש– באדיבות ארגון בזכות

ואיך זה רלבנטי לנו?

התיקון מאוד רלבנטי לאנשים עם מוגבלות נפשית, בכמה נקודות חשובות:

  • הכנסת הכלי של ייפוי כוח מתמשך לחקיקה בפעם הראשונה – כלי שמהווה חלופה מאוד רלבנטית לאנשים במצבי כשרות משפטית משתנים, והגדרת האפשרות ל”הסכמי יוליסס” בתחום האשפוז הפסיכיאטרי – קרי באפשרות של אדם לחתום על ייפוי כוח מתמשך בהליך מיוחד שבמסגרתו הממנה יכול להסמיך את מיופה הכוח לתת הסכמה לאשפוז למרות התנגדות האדם. במקרים כאלה ניתן יהיה לאשפז אדם בכפייה רק ל-48 שעות.
  • תמיכה בקבלת החלטות – מנגנון שייכנס לתוקפו רק בעוד שנתיים ויאפשר מינוי תומך לאדם כחלופה. הנושא יוגדר בתקנות. כעת הקואליציה של הארגונים מגבשת את הדרישות שלנו בתחום זה.
  • הגבלות הכוח של האפוטרופוס – אסור לאפוטרופוס לכפות את דעתו במקרה של מחלוקת מהותית בעניינם אישיים או רפואיים. כך גם אפוטרופוס לא יכול לתת הסכמה לפעולה המגבילה את חופש התנועה של האדם (כגון אשפוז פסיכיאטרי בכפייה סעיף 67ז(.
  • הגדרת הזכות לייצוג על ידי הסיוע המשפטי במקרים של החלטות רפואיות

התיקון משמעותי מאוד לעבודה השוטפת שלנו ולפניות בנושאים שונים והטיפול באירועים חריגים, אני עוד לומדת וחושבת על המשמעויות ואשמח לחשיבה משותפת.

אשמח לעמוד לרשותכם למידע בנושא התיקון לחוק וסקירת השינויים והתיקונים המרכזיים בו, ככל שתראו שיש בכך צורך.

בברכת חג חירות שמח!,

עו”ד לירון דוד

מזכירת עמותה ועוזרת מנכ”ל

מודעה לעיתונים של הארגונים

תאריך: | מאת: valigar