ראשי / Blog / היבטים משפטיים בעבודת השיקום

היבטים משפטיים בעבודת השיקום

עובדים מקצועיים בתחום השיקום בבריאות הנפש, פועלים תחת מערכת ענפה של חוקים, תקנות, צווים נהלים והנחיות מקצועיות השלובים בעבודתם היום-יומית. לעתים נתקלים בסיטואציות המצריכות ידע בסיסי בתחומים אלה. מטרתה של סקירה קצרה זו,  לפרט בקצרה כמה מדברי החקיקה הרלבנטיים לעבודת השיקום ולחייהם של אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית.

מעבר לכך אני מאמינה כי ידע הוא כוח, וכדי לשנות מציאות של פגיעה והפלייה צריך להכיר את החקיקה הישראלית המסמנת עבור אזרחי המדינה את הנורמות והכללים, את המותר והאסור ועבור רשויות המדינה מגדירה מה גבולות הגזרה בה הן יכולות ורשאיות לפעול כלפי אזרחי המדינה.

בשנים האחרונות צצים חדשות לבקרים בלוגים מקצועיים משפטיים בנושאי זכויות אדם וזכויות אנשים עם מוגבלויות. פיתוח בלוג מקצועי בתחום בריאות הנפש אם כך עשוי לשלב בין הידע המקצועי הנצבר בעמותה  לבין הנעשה בתחום זכויות האדם (ועוד בעברית!).

ברשימותיי בבלוג אנסה לסקור בכל פעם את אחד מדברי החקיקה ולספק לגביו מידע מורחב הרלבנטי לעבודת השיקום. מידע זה יכול ויסייע לאנשי מקצוע ולמתמודדים כאחד. כמו כן אבקש להדליק זרקור על נושאים שונים מתחום קידום הזכויות בתחום המוגבלות ובפרט המוגבלות הנפשית, על מנת לשתף במהלכים שונים המתבצעים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

אז טעימה להתחלה…

המסגרת הנורמטיבית לפעולות הגופים המספקים בישראל שירותי שיקום הוא חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש”ס-2000 המעגן זכויות לשירותים במספר תחומי חיים למי שמוגדר נכה נפש (מעל גיל 18, תושב ישראל, שהוכר כנכה מעל 40% נכות), ובכלל זה בתחום הדיור, התעסוקה, השלמת השכלה, חברה ופנאי, טיפולי שיניים בסיסיים, תיאום טיפול ושירותי ייעוץ למשפחות המתמודדים. חוק זה מטרתו לאפשר להשיג דרגה מירבית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים  תוך שמירה על כבוד האדם.  החוק מגדיר את האופן בו יינתנו השירותים השונים למתמודדים.

 חוק נוסף המשמעותי ביותר לאנשים עם מוגבלות נפשית ולעובדי השיקום הוא חוק לטיפול בחולי נפש – התשנ”א-1991, אשר מגדיר את זכויותיהם של נפגעי הנפש, כמו גם את האמצעים שניתן לנקוט כלפיהם (במקרים בהם הם נתפסים כמסוכנים לעצמם או לסביבה). חוק זה מחליף חוק ישן יותר שנחקק בשנת 1955. החוק קובע בין היתר, מה הן זכויות המטופל בזמן אשפוז: על פי החוק, החולה זכאי לקבל מידע בכתב ובע”פ על זכויותיו, להמשיך לנהל את נכסיו בעת האשפוז, ללבוש את בגדיו האישיים, להחזיק בחפציו האישיים, ולקיים קשר עם אנשים מחוץ לבית החולים. כמו כן החוק מסדיר את התנאים לבדיקה הכפויה, אשפוז כפוי של החולה, ואת סמכויות הוועדה הפסיכיאטרית.

חוקים אלה מתמקדים באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות נפשית, אליהם קשורים דברי חקיקה נוספים כגון: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962; חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט”ו-1955; חוק זכויות החולה, תשנ”ו-1996; חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ”ח-1998; ועוד רבים אחרים.

כפי שכתבתי, ברשימות הבאות אנסה להרחיב מעט על כל דבר חקיקה ולהציג התפתחויות משפטיות ומקצועיות מעניינות ביחס אליו.

לסיכום, אשמח שהבלוג יהווה פלטפורמה לשיח המקדם זכויות אנשים עם מוגבלות נפשית ולשיתוף בבלוגים ומקורות מידע בתחום זה.

במידה ונתקלתם בסוגיה מקצועית המערבת היבטים משפטיים או שברצונכם לתקן פגיעה מתמשכת בזכויות אנשים עם מוגבלות נפשית או לייעל תהליכים בירוקרטיים שונים הנוגעים לכם המתמודדים ובני משפחותיהם, זוהי במה גם בשבילכם. אשמח לענות לשאלות ולקבל פניות בנושא על מנת לקדם שינוי חברתי – עבור כולנו.

עו”ד לירון דוד, מזכירת העמותה ועוזרת מנכ”לית, בוגרת התכנית ללימודי עבודה סוציאלית ומשפטים באוניברסיטה העברית ועמיתת תכנית “תקנה” לתואר שני בלימודי זכויות אדם של המכללה למינהל. בעבר התמחתה לירון בבית המשפט העליון וכעורכת דין במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. בין היתר, פועלת לקידום זכויות מתמודדים עם מגבלה נפשית ומרכזת היבטים משפטיים בעבודת השיקום. לפרטים נוספים והצטרפות לקבוצת מיצוי זכויות וסינגור ניתן לפנות למייל: lirondavid@enosh.org.il

 

תאריך: | מאת: valigar